נעים לנו להכיר!
וכדי להכיר טוב יותר, רצינו לספר לכם על הפעם הראשונה שלנו... בפלייבק
הילה חבה אשכנזי
מנחה, מרצה, שחקנית ומנהלת אמנותית
הפעם הראשונה שצפיתי במופע פלייבק:
זה היה בחורף 2006, בחג החנוכה. הביאו את המופע ליישוב בו אני גרה כסוג של מופע בידור, כבר אז קלטתי שבין כל האלמנטים המצחיקים והמרגשים שעלו שם, היה מופע עם עומק, הקשבה, יצירתיות, יכולת משחק ויכולת אלתור מופלאה בזמן כל כך קצר - התאהבתי…
כמה שנים לאחר מכן כבר למדתי את התחום לעומק במשך מספר שנים ואני עדיין ממשיכה להעמיק ולחקור אותו.
'
אופיר קולר
שחקן
בפעם הראשונה צפיתי במופע פלייבק במסגרת פסטיבל תאטרון בתל אביב (קבוצה שמשחקת בה קרובת משפחה שלי). האמת שבפעם הראשונה חשבתי "מה לעזאזל אני רואה??" אבל ככל שהמופע התקדם וקלטתי את האילתורים, את ההקשבה, את ההומור שהשתמשו בו - התפעמתי מהיכולת של השחקנים להקשיב ולהביע את עצמם על הבמה, ובמיוחד את היכולת שלהם לשקף את הסיפור ששמעו לפני מס' דקות. זה היה מרגש מאד עבורי, וגרם לי להחליט לרצות להצטרף לקבוצת תיאטרון (כלשהי). כמה חודשים לאחר מכן, הצטרפתי לקבוצת הפלייבק הראשונה שלי 🙂
אורי גונן
מוזיקאי
בפעם הראשונה שניגנתי בתאטרון פלייבק זה הרגיש כמו כפפה שהמתינה להיכנס ליד שלי הרבה זמן ומתאימה "בול". השילוב בין חיבור לסיפור אישי על רגשותיו ותחושותיו לבין הדרישה ליצור בן רגע תוך הקשבה ויוזמה - אז כמו היום, מסעיר ומאתגר אותי.
איילת קדמי נווה
שחקנית
הייתי בפסטיבל בודי-וויז בגבעת חביבה, מישהו אמר לי שבדיוק מתחיל מופע פלייבק ואני חייבת לראות מה זה. אז הלכתי לראשונה בחיי למופע פלייבק.
הגעתי להופעה לבד וישבתי בשורה הראשונה. היה לי סיפור קורע לב שהגעתי איתו (אהבה נכזבת) וכל פעם המנחה בחרה מישהו אחר לספר. עד שבסוף המופע נשאר זמן לסיפור אחרון. אז הרמתי יד ממש חזק ועליתי לספר את הסיפור שלי. קיבלתי שיקוף לסיפור ונפעמתי איך השחקנים הקשיבו כל כך לדברים שאמרתי וגם לדברים שלא אמרתי. זה היה קסום בעיניי. חצי שנה אחרי, נודע לי שיש קבוצת פלייבק שמחפשת שחקנים ממש קרוב לדירה שגרתי בה, אז ברור שהצטרפתי.
איריס ברקאי
שחקנית
הפעם הראשונה שלי במפגש עם הפלייבק, כמספרת סיפור וצופה, הייתי נפעמת מחויה עוצמתית שמחברת אותי לעצמי, לרגשותיי ונותנת לי פרופורציה, כוחות, השראה לפתרון, ותחושת חוזק פנימית.
אליזבת רוזן
שחקנית
מהפעם הראשונה שהופעתי, אני זוכרת את ההקשבה האינטנסיבית של הסיפור, איך כל מילה נכנסה לנשמה. היה סיפור עצוב ועוצמתי. אני זוכרת את המשחק העדין על הבמה, עם הפרטנרים המדהימים שלי, סביב הסיפור, עם לב הסיפור. ובעיקר אני זוכרת את העיניים של המספר אחרי השיקוף והלחישה שלו: תודה. חוויה מדהימה וזכות גדולה.
לילך קינן
שחקנית
בפעם הראשונה שצפיתי במופע פלייבק הלב שלי פעם בחוזקה.
התרגשתי מהקשר בין השחקנים על הבמה, מהאלתור המשובח, מהיצירתיות שחיה כאן ועכשיו. ובייחוד התרגשתי מכמה מספר הסיפור ננגע והופתע.
כשחקנית קיוויתי לעלות על הבמה ולהעניק את המתנה הזו לי ולאחרים
שחף קליין
שחקן וזמר
בפעם הראשונה שראיתי מופע של תיאטרון פלייבק על הבמה הייתי המום. נפעמתי מהמקצועיות, מהאלתור, מהחיבור של השחקנים וזה היה פשוט וואו!
אמרתי לעצמי: "שם אני רוצה להיות, כמוהם". ואכן זה קרה והגשמתי את החלום להיות שחקן תיאטרון פלייבק.
אדווה בן שחר
שחקנית
בפעם הראשונה שראיתי מופע פלייבק היתה אי שם במהלך התואר הראשון שלי לפני יותר מ15 שניה, אני זוכרת אותי צופה מרותקת, נפעמת מהקסם שנשזר מרגע לרגע, עם הומור, רגישות וחיבור עמוק בין החשקנים ובינם לבין הקהל.
איזו זכות גדולה להיות חלק מעולם הפלייבק, עולם שמעניק חוויה של הקשבה, ניראות, ביטוי, חיבור אנושי עם צחוק, רגש ונתינה מעומק הלב.
שאולי כהן
שחקן
תמיד אהבתי תיאטרון, אבל כשהצטרפתי לפני כמה שנים לקבוצת פלייבק הרגשתי שמצאתי את המקום הנכון, המרגש והמעצים עבורי.
זכורה לי במיוחד הופעה באחד הקיבוצים בגליל, במסגרתה אחד הצופים שיתף בסיפור אישי מורכב שנגע לשירות הצבאי שלו ברצועת עזה.
עשינו שיקוף בתבנית "story teller" שבה למעשה הצגתי את הסיפור על הבמה, בשילוב בין מונולוגים לבין משחק אימפרוביזציה עם חברי לקבוצה במגוון סצנות שהיו שזורות בסיפור. הזדהיתי מאוד עם הסיפור ועם המספר, עם הרגשות והתחושות שעלו. הרגשתי שאני חי את הסיפור על הבמה. זו הייתה חוויה מאוד עוצמתית, עבורי, עבור הקבוצה, עבור הקהל ובעיקר עבור המספר. חוויה שהשאירה אותי עם ההוקרה והפליאה העמוקה שאני חש לאיכויות הריפוי והחיבור שהפלייבק מביא.
מרגיש שבפלייבק מצאתי מקום אותנטי ועמוק של ביטוי עצמי על הבמה, מקום של קבוצה ותמיכה, מקום של נתינה.